<h1>שבלי הלקט הלכ' נדה</h1>
<h2>דף יג.</h2>
בספר התרומה, כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביום הכיפורים, מיכן אומר רבינו יצח"ק ב"ר שמוא"ל זצ"ל, דנידה שאירע ליל טבילתה בליל ט' באב אסורה לטבול, דלית היל' כהך בריית' דפרק כל כתבי דהא פליג עלה במס' תענית ר' חנינה סגן הכהנים א' כדיי הוא בית אלהינו לאבד עליו טבילה אחת בשנה, ואמרי' עלה בירושלמי פרק ב' דביצה, הורה ר' לוי כהדא דר' חנינא סגן הכהנים, וגם בלא הירושלמי נראה כך דדוקא בימי התנאין שהיו עוסקין בטהרות, ואפי' ביום ט' באב צריכין לטהר כדי להתעסק בטהרות, לכך מותר לטבול בליל ט' באב, אבל בזמן הזה אסורה לטבול בליל ט' באב אבל בערב ט' באב תוכל לרחוץ ולחוף בערב כדי שיהא נקל לה עדיין לחוף קצת ליל מוצאי ט' באב ולטבול.
תשוב"ת ה"ר אביגדו"ר כה"ן צד"ק נר"ו לר' צדקיה אח"י שינ"י. כתבת אשה שבאה לה טבילה של מצוה בימי אבלה מה היא לטבול, תשובה, תניא בתענית פרק קמא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בט' באב בין ביום הכיפורים, ואע"ג דקתני סיפא אמר ר' חנינא סגן הכהנים (לא) כדיי הוא בית אלהינו לעבור עליו טבילה פעם אחת בשנה, ופסיק בירושלמי הילכת' כוותיה, מיהו ביום הכיפורים ליכא פלוגתא, והוא הדין באבל דטובל כדרכו דלא מיתסר אלא ברחיצה של הנאה ותענוג, אבל ברחיצה דמצוה לא, דלא מבטלא אבילות בהכי, ואין להחמיר בזה באבילות חדשה יותר מאבילות ישנה, דמדקא נסיב טעמא כדיי הוא בית אלהינו דמשמע מפני כבוד הבית שחרב בו ביום אמר כך, מכלל דאבילות דלא שייך האי טעמא אין לעבור הטבילה למאן דאמר טבילה בזמנה מצוה, וצריך לעשות חפיפה מבעוד יום בערב יום הכיפורים ובערב ט' באב דאי לאו הכי לא שרי לחוף בחמין משחשיכה דרחיצה בחמין ודאי הוא נהנה ומתענג, אע"ג דהשתא לא עביד לה אלא להכשר מצוה בשביל הטבילה, ועוד ביום הכיפורים לא שריא רחיצת כל הגוף כמו בשבת ויום טוב, ואף לא הסריקה דהוי פסיק רישיה ומיתסר אפי' לר' שמעון דומיא דנזיר דחופף ומפספס אבל לא סורק, ומוקמינן לה בגמר' אפי' כר' שמעון, והתם נמי בגמרא דתענית דייקי' במאי אילימא בחמין טבילה בחמין מי איכא, אלא לאו בצונן, ואי חפיפה נמי שריא מאי סייעתא, נהי דטבילה בצונן, חפיפה אינה אלא בחמין, ואין טבילה בלא חפיפה, ע"ד כא"ן תשובת"ו. ובתשמיש המטה ודאי אסורה בימי אבלה.
